פסק-דין בתיק תע"א 11599-08

1.         עניינה של התביעה שבפנינו, הינה עתירתה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ופיצוי בגין אי הפרשה לגמל.

2.         התובעת הועסקה אצל הנתבעת בעסקה, סטודיו לעיצוב אופנה, כתופרת.

אין מחלוקת כי התובעת הועסקה החל מ-1.8.13.  בעסק שהופעל על ידי הנתבעת ביחד עם הגב' אלה גונן, ומשנפרדו דרכי השותפות, המשיכה להיות מועסקת ברצף בלעדית על ידי הנתבעת, תוך שמירה על רצף זכויותיה בעבודה.

טענות התובעת

3.         על פי הנטען בכתב התביעה, עבודתה של התובעת נפסקה ב-9.10.07, מועד בו פוטרה מעבודתה לאלתר.

4.         על פי המפורט, בעלה של התובעת (דאז), הוא אדם נכה עם דרגת אי כושר של 75% החל מ-10.7.03 ומקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות אירוע מוחי שעבר והיותו חולה הסובל מאי ספיקת כליות.

            החל מ-1.9.07 בתה של התובעת עלתה לכיתה א' ובימים בהם מצבו של בעלה לא איפשר לו לפגוש את בתם בתום יום הלימודים, נאלצה התובעת לצאת מהעבודה בצהריים על מנת לטפל בבתה.

            הצורך לצאת מעת לעת בשעות מוקדמות גרם לויכוחים רבים בין התובעת לנתבעת, אשר כעסה מאוד על התובעת בטענה כי אינה יכולה להרשות לעצמה להחזיק עובדת שנעדרה מעבודתה שעות רבות.

5.         על פי המפורט בכתב התביעה, ביום 9.10.07 התפתח ויכוח סוער בין התובעת לנתבעת נוכח טענתה של הנתבעת, כי התובעת מוליכה אותה שולל ברישום שעות עבודתה אותן היא מגישה לצורך תשלום שכר.

            במהלך הויכוח הנתבעת דרשה מהתובעת להציג לעיונה פנקס אישי שבו התובעת רשמה את שעות עבודתה, אך משהודיעה התובעת כי הפנקס שלה אינו ברשותה כעת אלא בבית, התבשרה כי עליה לעזוב.

על פי הנטען, הנתבעת רשמה מכתב שבו היא ציינה כי היא רואה בהתנהגות התובעת משום התפטרות, אך לא מסרה מכתב זה לידיה.

עוד פורט כי במהלך הימים הקרובים התובעת טלפנה מספר פעמים על מנת לבקש לשוב לעבודה, אך הנתבעת לא ענתה לטלפון.

6.         ביום 22.10.07 התובעת פנתה באמצעות בא כוחה אל הנתבעת ואל הגב' אלה גונן והעלתה את טענותיה על הכתב באשר לנסיבות סיום עבודתה.

ביום 24.10.07 הנתבעת הגיבה באמצעות בא כוחה והתנתה את שובה של התובעת לעבודה בהתנצלותה בפני הנתבעת ורק לאחר ההתנצלות רשאית התובעת לחזור אל הסטודיו ולהמשיך בעבודתה.

ביום 25.10.07 התובעת הגיבה לתשובת הנתבעת מיום 24.10.07 והבהירה כי לטענותיה של הנתבעת אין כל בסיס עובדתי, כאשר היא המפרנסת היחידה,  בעלה נכה המקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי ודרשה לאפשר לה לשוב לעבודה.

7.         ביום 28.10.07 בעלה של התובעת קיבל אישור רפואי, לפיו נוכח מצבו הבריאותי בהיותו חולה עם אי ספיקת כליות קשה, הוא מועמד לדיאליזה וזקוק לעזרה של אשתו.

באותו יום הנתבעת טלפנה לתובעת והציעה לה לשוב לעבודה, אך התובעת הבהירה כי לנוכח מצבו הבריאותי של בעלה, אין באפשרותה לשוב לעבודה.

ביום 29.10.07 העלתה התובעת את השתלשלות האירועים האחרונים והודיעה כי אין באפשרותה לשוב לעבודה לנוכח מצבו הבריאותי של בעלה וצירפה למכתב את האישור הרפואי המאשר את דבריה.

8.         על פי הנטען, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בגין כל תקופת עבודתה.